שיטת התשלום הרווחת בשוק בתי אבות ומעונות דיור מוגן בישראל היא של "לוח שחיקה". דייר המועניין לדור במעונות בתי אבות מפקיד סכום של פיקדון כספי, כאשר סכום זה נשחק מדי שנה בממוצע של 2% (ועד לסך כולל של כ-30%) וזאת כל עוד הדייר שוהה בדיור בתי אבות או דיור מוגן זה.
תשלום זה משמש למעשה כתשלום עבור השהיה במעון בית אבות זה, כאשר יתרת הסכום משמשת כביטחון עבור בית אבות או דיור מוגן ומוחזרת לדייר בצמידות לשער הדולר במקרה ועזב או לקרוביו אם חס וחלילה הולך לעולמו.
עד כה דרשה רשות המיסים לגבות מס עבור דמי הפיקדון, וזאת בטענה כי פקדונות אלו צמודים אל שער הדולר ואינם נושאים ריבית ריאלית, כך שלטענתם יש להטיל מס על "ההכנסה הרעיונית" לאור הריבית שנחסכה.
"הכנסה רעיונית" פירושה: הכנסה שלא ניתנה הלכה למעשה, אלא כזו שאמורה להנתן אך ורק בעתיד. טענה זו של רשות המיסים אכן bתקבלה בידי בית המשפט המחוזי, אך נדחתה לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון.
כאמור, בקשת רשות המיסים נדחתה על ידי בית המשפט העליון שקבע כי ניתן לקזז את עסקה זו ולהתייחס אליה כאל עסקה שקולה, דהיינו כאילו היה הדייר נותן הלוואה לבית האבות, ובית אבות משלם לו בתמורה ריבית, כאשר גם הריבית כביכול מתקזזת לו עם השירותים שהוא מקבל, אי לכך קבע בית המשפט העליון כי הוצאות אלו מבטלות אחת את השניה ובפועל לא יוטל מס על בתי האבות.
בתי אבות רבים חששו כי תשלומי מס אלו עלולים לגרום למשבר בענף דיור הקשישים בישראל, מאחר והם מגיעים עד לשיעור של 27 אחוזים, וזאת מאחר בשנים האחרונות רשות המסים הוציאה שומות לבתי האבות בסכומים של מאות מיליוני שקלים לתשלום המדובר של מס על הכנסה הרעיונית.
כיום, קשיש המעוניין להתגורר בבתי דיור מוגן או בתי אבות, אינו נדרש לשלם מס עבור דמי הפיקדון, כמו גם בית אבות בו הוא מעוניין אינו נדרש לך, והסכום אותו הוא מפקיד כפיקדון הינו פטור ממס.
|