יותר פעילות, פחות רפואה

בעולם המערבי (אירופה וצפון אמריקה) קיים תהליך מתקדם, שמטרתו לשנות את מכלול שיטת הטיפול בזקן, מטיפול תומך רפואי במסגרת מוסד בעל רשיון בית חולים למסגרת חדשה קהילתית, ללא רשיון ורגולציה של בית חולים. יותר פעילות – פחות רפואה.

מסגרות הטיפול בזקן המקובלות היום בישראל הן:

• בביתו או בבית ילדיו של האדם הזקן.
• במחלקות תומכות או מחלקות תשושים בפיקוח משרד הרווחה (מה"ר).
• במחלקות סיעודיות רגילות / לתשושי נפש / לסיעודיים מורכבים בפיקוח משרד הבריאות (מב"ר).
  

חשוב לציין שבמסגרת חוק הסיעוד בישראל (בפרק י'), ניתן סיוע ע"י המדינה לטיפול בזקן בדרכים הבאות:

• בבית הזקן או בדיור המוגן באמצעות שעות סיעוד ע"י מטפל פרטי ישראלי או מטפל זר במימון הביטוח הלאומי (במסגרת ביטוח סיעוד בחוק הביטוח הלאומי, תיקון מס' 61 משנת 1986 – הופעל משנת 1988).
• במחלקות התומכות למיניהן ובמחלקות הסיעודיות למיניהן, ע"י קוד מה"ר או מב"ר (השתתפות הדייר בעלות האשפוז עפ"י מדדי יכולת כספית למימון עצמי).

הטיפול ו/או הסיעוד במוסדות בעלי רשיון בית חולים או מרפאות נעשה בישראל בכפוף לפקודת בריאות העם 1940, בה נעשו עדכונים שונים במהלך השנים, כולל בתקנות בריאות העם לעוסקים בסיעוד בבתי חולים, תשמ"ט-1988. רוב הסמכויות במסגרת הפקודה והתקנות מוקנות לשר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות ולמנהל אגף הגריאטריה במשרד הבריאות.

בעלי הסמכויות מתקינים תקנות ומאצילים סמכויות למוסדות האשפוז ולמינהל הסיעוד במשרד הבריאות העוסקים בחיי היום יום באשפוז הסיעודי, בהכשרת כ"א מקצועי, בפיקוח על המוסדות ובכל התחומים הקשורים לאשפוז הסיעודי עצמו כגון בינוי, תרופות, ציוד רפואי וכד'.

במסגרת התקנות לגבי בתי חולים ומרפאות קיים גם "פנקס לרישום מורשים לעסוק בסיעוד" ועוד. בפנקס נמצאים מדורים שונים ואמנה את הרלוונטיים לטיפול בזקן והם:

• מדור אחות מוסמכת
• מדור אחות מעשית
• מדור מטפלת
• מדור השתלמות מוכרת

מתוך כך ומתוך כוונה לקצר במקורות צריך להבין שמינהל הסיעוד, בתוקף סמכות שניתנה לו ע"י מנכ"ל מב"ר, הוא זה שמאשר את כל התחומים והתכנים במדורים השונים ב"פנקס".

ב-28 ביולי 2008 פרסם האגף לגריאטריה במב"ר מסמך העוסק ב"קשיים בגיוס כח אדם במוסדות". בסיכום הסקר בנושא דווח על קושי ניכר בגיוס כ"א מקצועי למקצועות הגריאטריה ביניהם רופאים, אחיות מוסמכות, אחיות מעשיות, כוחות עזר (מטפלות) ועוד. קיימות כמה השערות לגבי מקור הקושי בגיוס כ"א, אך מודגש במיוחד במסמך שרמת השכר כנראה לא מהווה סיבה משמעותית לקשיים.

נכון להזכיר את תהליך האקדמיזציה של מקצוע "אחות מוסמכת" המובל בעוצמה רבה ע"י מינהל הסיעוד, לעומת ביטול לחלוטין של מערך ההכשרה לאחות מעשית. הכשרת כוחות העזר (מטפלות) נעשית ע"י ארגוני השמת עובדים למיניהם ו/או בידי האחות הראשית בכל מחלקה סיעודית בבית חולים בבתי אבות/דיור מוגן, בנוסף על כל תפקידיה במחלקה.

ב-5 במארס 2006 יצא לאור חוזר מעודכן של מינהל הסיעוד (מס' 64) העוסק בהפעלת כח עזר מיומן (סייעת לאחות) ע"י אחות מוסמכת בבתי חולים (כזכור, המחלקות הסיעודיות בבתי הדיור השונים לזקנים פועלות תחת רשיון בית חולים). בחוזר המובנה והמקצועי קיים פירוט מלא לגבי הפעלת כח העזר (דרך הכשרה, הסמכה, תחומי פעילות במחלקה) והוא מחייב את כל הרוצה להכשיר כח עזר לעבודה במסגרת טיפולית בעלת רשיון בית חולים או מרפאה.

ביולי 2010 התפרסם בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" שהוחלט במב"ר, בשיתוף הסתדרות האחיות, על "מקצוע רפואי חדש – סייעת לאחות". ניתנו הנחיות לרישום מועמדים והוגדרו תכנים ותחומי פעילות למקצוע החדש – כל זאת למרות שכאמור, עוד במארס 2006 יצא חוזר מעודכן לגבי אותו מקצוע חדש-ישן ע"י מינהל הסיעוד.

בהתלהבות רבה כתבתי ב-13 ביולי 2010 לסמנכ"ל לכלכלה במב"ר, שריכז את פעילות הועדה לתכנון כ"א רפואי וסיעודי (שהולידה את המקצוע "החדש-ישן סייעת לאחות"), מכתב ובו בירכתי אותו על היוזמה הברוכה נוכח המחסור הגדול בכ"א טיפולי בבתי הדיור לגיל הזקנה ובמחלקות הסיעודית שבהם. הפנתי את תשומת ליבו שוועדה מיוחדת מטעם ארגון בתי אבות (אב"א) עוסקת בנושא עוד משנת 2008, ובמסגרת זאת נפגשה עם כל הגורמים הרלוונטיים בנושא, בהם האגף לגריאטריה במב"ר, האגף להכשרה מקצועית בתמ"ת, השירות לזקן במה"ר, מינהל הסיעוד במב"ר, ואפילו הצליחה להפגיש אותם יחד לדיון משותף, מתוך מטרה ליצור מסגרת הכשרה מיוחדת למטפלים מקצועיים ומוסמכים שלא במסגרת מקצוע האחות, והכל במטרה לספק עובדים טובים לטיפול בזקן בביתו, בדיור המוגן, באגפים התומכים ובמחלקות הסיעודיות.

עוד סיפרתי לו על הקשיים בהם נתקלה הועדה מטעם אב"א במגעיה עם מינהל הסיעוד והצעתי לו שיתוף פעולה לקידום הנושא. ב-17 באוגוסט 2010 התקבלה במשרדי תשובת סמנכ"ל לכלכלה במב"ר בה, בין השאר, הוא מציין ש"המלצת הועדה הנוכחית כוללת שינוי והרחבה משמעותית בהגדרת התפקיד ובמאפיינים המגדירים תחום עיסוק זה". כמו כן הוא מציין שהעביר העתק מפנייתי למינהל הסיעוד, שנציגו היה בין חברי הועדה – ומאז לא שמעתי דבר.

במארס 2011 התפרסמה ידיעה באינטרנט  האומרת "העומס ימשך – בוטלו הסייעות לאחיות בבתי החולים". בתוך הידיעה מדווח שהביטול נובע מחילוקי דעות בין מב"ר לבין הסתדרות האחיות, מתוך הערכה של נציגי הסתדרות האחיות, שהמקצוע החדש-ישן לא יקל על האחיות אלא יעמיס עליהן מטלות נוספות.

כאן המקום להזכיר, כפי שנכתב בתחילה, שאסור להעסיק מטפל פרטי זר באגפים התומכים הנמצאים בבקרת מה"ר ובמחלקות הסיעודיות בבתי הדיור לגיל הזקנה הנמצאות בפיקוח מב"ר. על רקע עובדות אלה צריך לדעת, שתהליך גיוס כ"א חדש והכשרתו הוא ארוך ומורכב ואילו בשטח, קיים מחסור גדול במטפלים מקצועיים מוסמכים.

פתרונות נוספים לשיפור איכות הטיפול באדם הזקן בישראל 

כפי שהוזכר עוד בתחילת דברים אלה ולנוכח תהליכים נוספים בתחום הדיור לגיל הזקנה המתפתחים בישראל, כגון: חוק הדיור המוגן, הרפורמה במבנים של מחלקות הסיעודי לקראת 2016 ומכרז הסיעוד לקוד מב"ר (2008), ראוי לבדוק האם נכון יהיה ללכת בעקבות העולם המערבי ולטפל באדם הזקן במרכזי טיפול קהילתיים (דיור מוגן תומך) ולא מסגרת מחלקות תומכות ו/או מחלקות סיעודיות.

להערכתי, פרט לסיעוד המורכב, ניתן לטפל בכל תחומי הסיעוד במסגרת מוסדית קהילתית, שאין לה רשיון בית חולים, וכפי שנעשה בפועל היום לגבי אלפי זקנים בישראל, שמקבלים את הטיפול הסיעודי בביתם. אדגיש בהזדמנות זאת שבכל מקרה עדיף הטיפול הסיעודי במסגרת מוסדית מקצועית קהילתית או תחת מסגרת בעלת רשיון בית חולים על הטיפול הסיעודי בבית הפרטי וזאת מסיבות רבות שלא כאן אפרטן.

הטיפול באדם הזקן, בהגיעו למצב תשישות או סיעוד, מחייב מעורבות פעילה של רופא ואחות מוסמכת. בעולם המערבי ניתן הטיפול הזה, יותר ויותר, באמצעות קופות החולים. בתקופה זו, כאשר הוחלט גם בישראל שהטיפול הסיעודי ואישורי הקוד הרפואי (השתתפות כספית של המדינה בעלות הטיפול הסיעודי) יעבור לקופ"ח. אין דבר טבעי יותר, שאדם שכל חייו ביטח את עצמו בקופ"ח, יקבל את שירותי הרופא והאחות מקופ"ח גם כאשר הוא נמצא במוסד סיעודי/תומך קהילתי.

מעבר למעורבות רופא ואחות מוסמכת קיים תחום רחב מאד של טיפול ואביא להמחשה חלק מהרשימה:

• טיפול אישי והשגחה (הלבשה, האכלה, רחצה, החלפת מוצרי ספיגה, סיוע בניידות, טיפוח).
• עבודות משק בית (נקיון, בישול, כביסה, קניות, סידורים).
• טיפול חברתי (שירותי ליווי, קריאה, משחקים, טלויזיה ואינטרנט).
• שמירה והגנה (מניעת תאונות, תמיכה במשברים כולל נפשיים).
• קשר עם המשפחה, אתיקה מקצועית
• טיפול נוסף באדם (מעקב אחרי מצב העור וטיפוחו, שקילה ומדידת גובה, שינוי תנוחות במיטה, הושבה בכסא גלגלים או מעבר להליכון, מדידת חום, הלבשת גרביים אלסטיות, רישום תזונתי, טיפולי פה, מעקב ודיווח על יציאות, מדידת לחץ דם, ביצוע אק"ג, מדידת סוכר בגלוקומטר, מדידת סימנים חיוניים במכשירים אלקטרוניים).

כבר היום, ובעיקר עבור מטפלות בבתים פרטיים, קיימים קורסים המכשירים מטפלות/ים בתחומי הטיפול השונים. הקורסים נערכים ע"י חברות השמת מטפלים וע"י משרד התמ"ת.

טיפוח מקצוע "המטפל המוסמך" ייצור מסלול קידום מקצועי גם לתפקידי ריכוז וניהול, יעלה את שכר המטפלים, יעניק למטפל גאווה מקצועית, יפתח אפיקי תעסוקה בתחום שבו קיים פוטנציאל גדול של עובדים, יקטין את יבוא העבודה הזרה לישראל וכאמור, יטפח את הפעילות של האדם במקום התעסקות בלתי פוסקת בתחום הרפואי הסופני. ניתן להכשיר מטפלים מוסמכים עוד במהלך שנות הלימודים התיכוניים ולאפשר התנסות בזמן השירות הצבאי, וע"י כך לבנות עתודה של עובדים מקצועיים זמינים לענף הדיור בגיל הזיקנה.

סיכום

מרכזי טיפול קהילתיים – דיור מוגן תומך (פרטיים וציבוריים) יקטינו באופן משמעותי את נטל הרגולציה, יפחיתו את הוצאות התפעול, יאפשרו למב"ר ולמינהל הסיעוד להתרכז בטיפוח הצוות הרפואי המובהק (רופאים גריאטריים, אחיות מוסמכות, פיזיותרפיסטים וכד'), יאפשרו את רציפות הטיפול הרפואי ע"י קופ"ח בבית ובמוסד הקהילתי, יאפשרו בניית יחידות דיור במתכונת הדיור המוגן, בהן יגור האדם הזקן - ממצב בו הוא זקוק לתמיכה ועד לסיעוד רגיל ולסיעוד נפשי, וכל זאת בדירתו, עם חפציו האישיים, במרחב דיור גדול יחסית, תוך הקלה רבה על בני משפחתו.

מרכזים אלה יקלו מאד על תהליך קבלת ההחלטות במשפחה בכל הקשור לעזיבת יחידת הדיור הפרטית, שלעיתים אינה נוחה, קשה באחזקה, מבודדת מחברה ורחוקה מהילדים. זאת ע"י מעבר ליחידת דיור אחרת דומה, הנותנת מענה לכל הצרכים החברתיים, הרפואיים, הטיפוליים, התזונתיים והמשפחתיים של האדם הזקן.

הכותב, חגי גולן, הינו מנהל רשת חמ"ה