מהן אפשרויות מימון דיור בתי אבות על-ידי משרד הרווחה?

לאורך השנים, בעיקר כאשר עודנו צעירים, אנו משלמים ומפרישים סכומי כסף חודשיים למגוון רחב של שירותים, בין אם מדובר בביטוחים מורחבים, ביטוח לאומי וכיוב', אך מה קורה כאשר אנו מגיעים למצב בו אנו מעוניינים לעבור אל בתי אבות או נדרשים למעבר אל בתי אבות סיעודיים?

הוצאות דיור של הקשיש ממונות על-ידי מספר גורמים: משרד העבודה והרווחה, העיריה המקומית והקשיש עצמו או בני משפחתו. במקרים רבים זכאי הקשיש לעזרה כלכלית על מנת שיוכל לספק לעצמו את סוג הדיור או הסיוע להם הוא נדרש.

גובה זכאותו של קשיש להשתתפות מצד משרד האוצר והרווחה נקבעת על ידי "נקודות הזכאות" להן הוא זכאי ונקבעות לאחר חישוב מספר פרמטרים.

לאחר פנייתו של הקשיש או מי מקרובי משפחתו אל המחלקה לקשיש שבאגף שירותי הרווחה בעיריה של מקום מגוריו, יתבקש להציג מסמכים שונים בכדי שבעזרתם יקבעו לו את נקודות הזכאות.

גובה הזכאות יקבע על פי מספר פרמטרים, ביניהם הצהרת רכוש עליה יצהיר ומקורות ההכנסה הקיימים לו בעת הפניה. הצהרת הרכוש תגובה במסמכים כגון קצבת הביטוח הלאומי, חסכונות, תלושי שכר או תלושי פנסיה וכיוב'.

התהליך דורש להציג שקיפות מלאה בכל הנוגע למצבו הפיננסי של הקשיש, כך שאם למשל הוצהר שאין בבעלותו דירת מגורים, יבדקו בלשכת רישום מקרקעין כי אין רישום נכסים של הקשיש בחמשת השנים האחרונות, יבדקו חוזי השכירות של מקום מגוריו, קבלות תשלום בעבור שכר דירה, חשבונות מים, ארנונה וכיוב'.

יש לקחת בחשבון כי נדיר שקשישים הנמצאים במצב תפקודי מלא, המסוגלים לתפקד בזכות עצמם בדירת מגוריהם, יזכו לעזרה במימון השמה בבית אבות.

חשוב לציין, כי במידה ואכן זכאי הקשיש למימון עלות התשלום בעבור שיכון בתי אבות סיעודיים, לאחר שמוסדרים התשלומים עם משפחתו, עדיין אין אומר הדבר כי ניתן לכפות על הקשיש שהות בבית אבות מסויים, גם אם הוא זוכה לעזרה במימון. הקשיש יכול לבקר בבית האבות היעודי, ורק לאחר שמילא את טופס "השמה למסגרת", אישר בכך למעשה את הסכמתו למעבר.