|
ישנם לא מעט סוגי דיור המתאימים לשיכון עבור הגיל השלישי, לכל אחד מהם את האפיון שלו ואת האוכלוסיה לה הוא מתאים, בין אם מדובר על מצב פיזי, נפשי או רפואי.
סוגי דיור אלו נחלקים לשלושה סוגים עיקריים: בתי אבות סיעודיים, בתי אבות ומעונות דיור מוגן, לכל סוג שיכון ישנה בעלות אחרת, ישנם כאלו שבבעלות ממשלתית (ולמעשה בבעלות המדינה), כאלו שבבעלות פרטית וכאלו בבעלות ציבורית כגון עמותות ללא מטרות רווח.
אין עדיפות חד-משמעית למי מהסוגים הללו, סוג הדיור נרגע לרב על פי מצבו של הקשיש, בין אם מצבו הבריאותי או מצבו החברתי, אך חשוב לדעת כי כל מוסד סיעודי באשר הוא מחוייב לפעול תחת רישיון מטעם משרד הבריאות. באם אין במוסד מחלקה סיעודית אזי הוא מחוייב ברישיון מטעם משרד הרווחה. מנגד, דיור מוגן אינו מחויב ברישיון, מאחר ואינו נמצא תחת פיקוח המדינה.
התאמת סוג הדיור לקשיש נעשה בעיקר על פי מצבו הבריאותי והנפשי, כך שדיור מוגן מתאים לרב למבוגרים עצמאים ללא מוגבלויות, המסוגלים לדאוג לצרכיהם בעצמם ומחפשים לגור בסביבה תואמת. באם המבוגר עצמאי אך תשוש או סובל ממוגבלויות קלות כלשהן, אזי המסגרת המתאימה לו היא של בתי אבות.
מנגד, חולה תשוש-נפש הזקוק לעזרה בפעילויות היום-יום, כגון רחצה וכיוב', יותאם בתי אבות לתשושי נפש, וחולה סיעודי – אשר סובל מפצעי לחץ או מטופל בדיאליזה - יותאם למוסד סיעודי (בתי אבות סיעודיים).
את סוגי הדיור ניתן לחלק לפי מצבו הבריאותי והנפשי של המבוגר כדלקמן:
-
קשיש עצמאי יופנה אל דיור מוגן או בתי אבות לעצמאים.
-
קשיש תשוש יופנה אל בתי אבות מתאימים.
-
קשיש סיעודי יופנה אל מסגרת סיעודית כגון בית אבות סיעודי או בית חולים גריאטרי.
-
קשיש תשוש נפש יופנה אל בית אבות לתשושי נפש או בתי אבות עם מחלקה לתשושי נפש.
|
