מערכת הדיור לגיל הזקנה לקיים בית חם לנכבדי הגיל ולסייע בידם בתקופת זקנתם לחיות חיי כבוד ועניין. להיות חגורת בטחון נוספת, איכותית, קורנת אור ומושכת וזאת בצוק העיתים ובהחלש בריאותם. לאפשר להם זקנה מאושרת.
תהליכי התפתחות בישראל ובעולם ענף הדיור לגיל הזקנה הולך ותופס מקום מרכזי יותר ויותר בחברה המערבית ובהתאם, השלטון המרכזי מרחיב את הרגולציה ומקצה יותר משאבים מהקופה הציבורית, באמצעות הכשרה מקצועית, ביטוח בריאות ממלכתי וחוקי סיעוד.
ההתפתחות העיקרית בענף בעולם ובישראל קשורה לכניסת היזמות הפרטית, המשקיעה בו משאבים כספיים גדולים מאד ויצירתיות מחשבתית, הגורמת לתהליכי השתנות שבבסיסם מתן פתרונות התואמים את הצרכים (ביקושי השוק) למסגרות הדיור בהן ניתן השירות (בינוי, כ"א, פעילות).
מול פעילות היזמות הפרטית מתפתחת פעילות ממשלתית רגולטיבית, העוסקת בחקיקה, בתקנות (תקני הפעלה), בפיקוח ותקציבים ציבוריים, לעומת תהליך נטישת הניהול הציבורי הישיר באמצעות גופים ממשלתיים ו/או גופי סמך ממשלתיים.
"כוחות השוק" (יזמות פרטית ורגולציה ממשלתית) יוצרים מציאות חדשה ומשתנה בענף הדיור לגיל הזקנה וראוי לבחון אותה מנקודת התצפית של המשתמש (הדיירים) – האם התהליך מחזק ומרסן או שהוא גורם לעצירת ההתפתחות, הקטנת התחרות והתייקרות המוצר.
מוקדי הרגולציה של השנים 2020-2000
תהליכי רגולציה לפני שנת 2000 ועד 2010
- פקודת בריאות העם
- חוק הביטוח הלאומי (פרק י' – ביטוח סיעודי)
- תקנות הפיקוח על המעונות, 2001
- מעמד מנהל הסיעוד במב"ר – יצירת תהליך מואץ של אקדמיזציה למקצוע האחות המוסמכת מבלי להכשיר עובדי סיעודי טיפוליים (אחיות מעשיות או מטפלים מוסמכים)
תהליכי רגולציה לפני 2010 ועד 2020
- הרפורמה לבינוי מח' סיעודיות עד 2016
- מכרז המחיר לקוד הסיעודי במב"ר
- העברת הקוד הסיעודי ממב"ר לקופ"ח
- חוק הדיור המוגן
- מתן מעמד משפיע לעמותת דיירי הדיור המוגן
הקורא את רשימת תהליכי הרגולציה יכול להתרשם שענף הדיור לגיל הזקנה נמצא בתקופה זו תחת זכוכית מגדלת ובעיצומה של מתקפה רגולטיבית, וכאמור ראוי לבחון את תוצאותיה.
התפתחות הדיור המוגן בצל וכתוצאה מתהליכי הרגולציה הדיור המוגן המודרני טרם מיצה את כל האפשרויות הגלומות בו. ניתן להבחין בכל דיור מוגן חדש סימני חידושים הכוללים הוספת שירותים, הרחבת יח' הדיור, הרחבת שטחי ציבור ושינויים מבניים בכל הקשור באגפים טיפוליים במצבי הסיעוד השונים.
קיימות הערכות שונות לגבי השפעת הרגולציה על הדיור המוגן ועל ענף הדיור לגיל הזקנה בכלל, כולל המערך הסיעודי. כבר עכשיו ניתן להבחין בניצני שינויים כתוצאה מהרגולציה, וביקושים חדשים של דור הדיירים החדשים.
הדיור המוגן המודרני רגיש יותר ויותר להרכב החברתי ולמצב הרפואי של הדיירים, זאת מתוך הצורך לשמור כל הזמן על רעננות, אורח החיים והפעילות עבור אותם דיירים מצטרפים חדשים. זאת לאחר שאותו דיור מוגן צבר ותק וקיימת בו כבר הזדקנות קולקטיבית (הגיל הממוצע עולה).
כתוצאה מתהליכי רגולציה מוגברים, ניתן להבחין בעצירת כניסת יזמים חדשים לענף. לעומת זאת קיים תהליך ברור של התאגדות חברות ניהול גדולות ופרטיות ברשתות ארציות. גם קופ"ח מפתחות את מערך הדיור לגיל הזקנה הנמצא בשליטתן (קופ"ח כללית, מכבי ומאוחדת) במסגרת רשתות ארציות, כמו הרשתות הפרטיות – תהליכים שבעתיד יפגעו בתחרות ויגבירו את הריכוזיות בענף. בהמשך יגרר הענף לעליית מחירים וליצירת מסלולי ואיכות דיור שונים בין עשירים לבין אלה שידם אינה משגת.
הרגולציה המוגברת וביקושי השוק החדשים הולידו מסגרת חדשה במסגרת הדיור לגיל הזקנה, היא דיור מוגן תומך. סוג זה של דיור נותן מענה טוב לצרכי הדיור המוגן הרגיל, שכאמור רגיש מאד לתהליכי ההזדקנות הקולקטיבית, ומאפשר לצידו ולעיתים באותו מבנה לקיים דיור מוגן תומך, אליו באים דיירים בגיל מתקדם יותר, נכנסים ליח' דיור כמו בדיור המוגן ושוהים ביח' הדיור שלהם עד סוף חייהם בכל מצבי הבריאות האופייניים לאדם בתהליך הזדקנותו עד הזדקנות מופלגת.
מתאר דיור מוגן תומך והטיפול בדיירים (פחות רפואה יותר פעילות)
- דיור מוגן תומך הוא בית טיפולי עבור דיירים הזקוקים לתמיכה בפעולות היומיום ו/או סיעוד על רקע גופני או נפשי.
- הדיור מבוסס על יח' דיור ולא על מיטה, כפי שמקובל היום בתחום הסיעודי. הדיור כולל דיירים עצמאיים למחצה, סיעודיים ותשושי נפש במקבצי דיור יעודיים.
- מבנה יח' הדיור יהיה מבוסס על אוטונומיה שתקנה תחושת פרטיות ובית, כולל הוספת ריהוט פרטי. פרט למקרים רפואיים מיוחדים וקשים, יהיה ניתן לשהות ביח' הדיור עד סוף הדרך.
- השטחים הציבוריים יאפשרו מפגשים באזורים פתוחים (גינה, לובי, מרכז פעילות) בין הדיירים לבין עצמם ובין הדיירים למשפחותיהם.
- השירותים הרפואיים מאפשרים את ביצוע רוב הטיפול הרפואי במקום, מבלי שיהיה צורך בהעברה לבית חולים (למעט מצבים אקוטיים, כפי שמקובל גם במח' הסיעודיות).
- הטיפול, ההשגחה ומתן שירות היום והלילה יהיה מבוסס על מקבצי הדיור ובאחריות רכזי טיפול מוסמכים ומקצועיים, שיבטיחו רציפות והתאמת הטיפול בהתאם לצורך ולטעם האישי של הדייר.
- מקבצי הדיור יהיו בסדר גודל של בין 9 ל-18 יח' דיור בכל מקבץ, באחריות אם/אב בית לכל מקבץ ותוך שמירה על תקני וכללי הטיפול הנדרשים על ידי משרדי הבריאות והרווחה. מודגש שלדיור מוגן תומך אין צורך ברשיון בית חולים וכן ניתן יהיה להכנס אליו גם במסלול ללא תשלום פקדון או דמי כניסה.
- דיור מוגן תומך במהותו מהווה שינוי משיטה של ניוד דיירים במסגרת שרשרת הטיפול (דיור מוגן, דיור תומך, דיור סיעודי) לשיטה של דיור משולב אחיד וקבוע לכל תקופת החיים ומתן פתרון טיפולי ע"י ניוד הטיפול ליח' הדיור הקבועה של הדייר. שיטת המקבצים מאפשרת, תחת קורת גג אחת, לקיים מקבצים יעודיים לאגף תומך, לאגף סיעודי ולאגף לתשושי נפש.
- במסגרת ריכוז המאמצים ליצירת יכולת לתת מענה טיפולי לכל הצרכים, ימצאו בדיור המוגן התומך כל המשאבים הטיפוליים כגון צוות רפואי, צוות לפיזיותרפיה, סנוזלן, מערך הידרותרפי, מרכז אמנויות ותרבות ומרכז לריפוי בעיסוק באמצעות החי והצומח, כל זאת ללא מסגרת של מחלקות טיפוליות אלא יח' דיור אוטונומיות האופייניות לדיור המוגן.
- במרכזי דיור מוגן גדולים בהם ימצא גם דיור מוגן תומך ניתן יהיה בעתיד לשלב שירותים נוספים, המקובלים היום כבר בצפון אמריקה ובאירופה (דגש למרכזים גדולים) כגון:
o שירותים אקסטרניים לקהילה בסביבה הקרובה בכל תחומי השירותים הניתנים בדיור מוגן תומך.
o הפעלת שירות לילה - שירות הנותן מענה לאוכלוסייה עם שעון ביולוגי הפוך, הגורם להם להיות פעילים בלילה והם נוהגים לישון בשעות היום.
o מרפאות כאב, מכוני צילום והדמייה.
o מרכזי קניות, בילוי ותרבות.
סיכום הוגי רעיון הדיור המוגן ראו בדיור זה דיור קהילתי, חופשי מרגולציה. מזה 20 שנה התנהל הדיור המוגן בישראל ללא רגולציה בהצלחה רבה וללא כשל שוק. בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות הענף, שינוי בהרכב האוכלוסיה המגיעה אליו והצורך להבטיח את הכספים הרבים המושקעים ע"י הדייר בכניסתו, התפתח תהליך שהביא לרגולציה על הדיור המוגן. מצד שני חל שינוי גדול בדרישות הדיירים בכל הקשור במציאת פתרונות טיפול בהגיעם למצב סיעודי, תוך המנעות מכניסה למחלקה סיעודית (המנעות ממעברים) ושמירה על אורח חיים פרטי, מבלי לפגוע באיכות הטיפול – תהליך שמקדם את הדיור המוגן תומך.
על רקע כל אלה ראוי לבחון את תהליכי הרגולציה ותרומתם לציפיות ואיכות החיים של הדיירים בדיור לגיל הזקנה על כל סוגיו.
הכותב, חגי גולן, הינו מנהל רשת חמ"ה
|